במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת אמור
כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
מנושאי הפרשה:
* הלכות העוסקות בקדושת הכהנים, בין השאר הנשים שאסור להם לשאת והאיסור להיטמא למתים. איסורים מיוחדים החלים על הכהן הגדול.
* המומים הפוסלים כהן מלשרת במקדש.
* האיסור החל על טמאים להקריב קורבנות ולאכול קודשים, והאיסור על זרים שאינם כוהנים לאכול מבשר הקורבנות.
* רשימה של מומים הפוסלים את הקורבן, וכן תנאים נוספים לכשרות בהמה לקורבן.
* פרשת המועדים: פירוט של כל חגי ישראל והמצוות המיוחדות לכל חג וחג.
* ציווי על הדלקת נר התמיד במנורה ועל לחם הפנים.
* פרשת המקלל - סיפור על ריב בין שני אנשים במחנה ישראל, ועונשו של אחד מהם שקילל את השם.
* דיני מכה אדם ומכה בהמה.
פרשת אמור מסיימת גם רצף פרשיות בספר ויקרא שמכונים כביטוי (וככה זוכרים את הרצף...) - אחרי מות קדושים אמור.
ולדבר התורה
פרשת השבוע עוסקת בספירת העומר. הרמב"ן שואל מדוע מדגיש הכתוב את המילה "לכם" ? הרי היה אפשר לכתוב וספרתם ממחרת השבת...
ומשיב שהספירה היא מצווה פרטית-אישית, כלומר זאת אינה מצווה שמוטלת רק על בית הדין הגדול אלא מצווה המוטלת על כל אחד ואחד. כל אדם צריך למנות בפיו ולספור את ימי העומר.
האדמו"ר מפינסק מביא הסבר נוסף.
משל לסוחר יעיל שהיה ממהר לחשב וממהר לעשות. את סחורתו קנה ברחבי הערים והעיירות, כשהוא מפתח שיטה של רכישת סחורות זולות במקום אחד וניודם למקומות בהם הדרישה להם מאמירה את המחיר. כך קיבץ הסוחר את מעותיו ועלה בידו לפרנס את ביתו ואת ילדיו בהרחבה.
יום אחד כשכיתת את רגליו בערים ועיירות פגש בו אחד החלמאים, והוא נדהם לראות עד כמה הוא מתאמץ. עקב אחר פעולותיו ולא יכול היה לכלוא את תדהמתו. "למה אתה כל כך מתייגע?" הסוחר אפילו לא הבין את קושייתו. "וכי איך אפשר אחרת"?? התפלא. "ראה! קודם כל רוכש אתה סחורה, ומוציא ממונך עליה. ואחר כך עד שאתה מצליח להתפטר מן הסטוק- שוב צריך אתה לעמול רבות. מי יודע אם אינך מפסיד בכל המהלך הזה!!" קבע ברוב סמכותיות.
הסוחר גיחך. הוא היה בטוח שהחלמאי חמד לו לצון. "הכל מחושב!" ענה לו. הוא הוציא את פנקס החשבונות עב הכרס, והראה לחלמאי בנינוחות: "ראה, כאן רושם אני את כל סעיף הוצאותי. אשר כולל את כל החשבונות של מה שהוזלתי מכספי. כולל הוצאות, נסיעות ואש"ל.
וכאן, המשיך והחווה בידו על הטור הבא- רושם אני ומסכם את כל הרווחים המסתכמים ועולים מן המכירות. בשורה התחתונה הבהיר- אני מותח קו ומסכם את כל המספרים ומוודא שאכן יש לי רווח הגיוני.
"השורה האחרונה היא הקובעת?!" התפעל החלמאי מן התיחכום. "אכן! השיבו הסוחר. כפי שעונים על דברים הברורים מאליהם.
"אם כך עצה נפלאה בשבילך. וכידיד הקרוב אלי אתן לך אותה חינם: קח את המחברת וכתוב בה את השורה התחתונה. רשום שם רווחים כאוות נפשך וחסל סדר טלטולים ומאמצים ועבודה מיוזעת כדי להביא טרף לביתך…"
על פי משל זה ביאר האדמו"ר את ימי ספירת העומר, אם נבטל את כל היגיעות הנדרשות, ואת כל המאמצים אשר בונים את נפש היהודי ונסתפק רק באמירת ספירת העומר- נדמים הדברים כפי עצתו של החלמאי. לומר רק את השורה האחרונה- ובזה לדמיין כי הבאנו סחורה וסיפקנו אותה כדבעי ואפילו עשינו רווחים…
בימים מיוחדים אלו חשוב לנצל את המאמץ ואת הרווחים העולים ממנה כך שהם ירכיבו את הסיכום המופלא ואת השורה המיוחלת.
וספרתם לכם- כלומר תפנימו את הספירה פנימה אצלכם.
(מתוך אתר הכותל, דברי הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל).
שתהיה לכולנו שבת שלום.
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 18:47. תל-אביב- 19:02. באר-שבע- 19:04. חיפה- 18:55
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:03. תל-אביב- 20:05. באר-שבע- 19:04. חיפה- 20:06
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה